כשברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטו לפני מספר שבועות, לאפשר ליישובי עוטף עזה להקצות את מרבית המגרשים לבנייה בהרחבות היישובים לבני המקום, עם עדיפות למשרתים במילואים, הם חשבו כנראה שזו אחת הדרכים לחזק את היישובים המנסים להתאושש מטראומת טבח השבעה באוקטובר. הם לא העלו על הדעת שביישובים קטנים, שבהם אוליגרכיה מצומצמת שולטת על הקרקע, ההטבה הזאת תהפוך כר פורה למה שנראה כמו ספסרות באדמות מדינה שמוקצות בחינם.

"אני מגבש קבוצה של שמונה אנשים, וחותמים לי ואני מריץ את זה, וכל אחד מקבל מאה אלף שקל (...) מביאים לך מאה אלף שקל מבן אדם, לא ממני בכלל", נשמע יורם בובליל, יו"ר הוועד במושב שובה, מסביר לאחד התושבים מדוע כדאי לו לתת "המלצה" על אדם אחר מהיישוב לקבלת מגרש לבנייה בהרחבה. כך בהקלטה שהגיעה לידי שומרים. בנוסף לכך, לידי שומרים הגיע מסמך שכותרתו "הסכם מכירת מגרש עתידי". המוכר, בעל נחלה במושב שובה מצהיר שהוא 'מוכר' את זכותו למגרש תמורת מאה אלף שקלים. לפי המסמך, אותו בעל נחלה קיבל עשרת אלפים שקלים באופן מיידי, ואת היתרה אמור לקבל בשלוש פעימות נוספות, בסוף דצמבר, ינואר ופברואר.

הסיפור מתחיל לפני קצת יותר מחודש, ב-20 בנובמבר. מועצת רמ"י מחליטה שעד ה-1 בדצמבר, כלומר למשך עשרה ימים בלבד, אפשר יהיה להקצות קרקע להרחבה ביישובים חקלאיים בשיטת "מומלצי אגודה", לפיה בעלי הנחלות יחליטו מי יקבל את המגרש, מבלי שהדבר יפורסם באופן פומבי. זו אמורה הייתה להיות הארכה של "הוראת מעבר" זמנית להחלטה שהתקבלה ברמ"י באמצע אוקטובר, ולפיה בעת הקצאת מגרש בהרחבה של יישובים חקלאיים, בפטור ממכרז, אפשרות ההקצאה תפורסם בפומבי באתר המועצה האזורית ובאתר של רמ"י למשך 30 יום - וכל אחד יוכל להגיש מועמדות לוועדת קבלה. ההגדרה החדשה אף הגדירה מיהו "בן המקום", עבור מקרים בהם נקבעות הטבות עבורם, כך שבן מקום הוא כל מי שהתגורר בתחומי המועצה האזורית שלוש שנים קודם לכן (או בארבע מתוך עשר השנים האחרונות) בלי קשר לשאלה אם הוא בעל נחלה או שוכר. 

לפי דברי ההסבר להחלטה, מטרת הוראת המעבר הייתה לאפשר למושבים שכבר החלו בתהליכי הקצאת מגרשים בעבר, להשלים את התהליך. לא על מנת לפתוח בהקצאות חדשות בפרק הקצרצר הזמן הזה. בהחלטה, שהתקבלה באמצע אוקטובר, דובר במפורש על "החלטות ועדות קבלה אשר נתקבלו עד ליום 2.11.2025". למרות זאת, היו כאלו שהתחילו הליך ועדת קבלה מההתחלה. כך, בוועד המושב שובה החליטו לנצל את חלון הזמן לצורך תהליך הקצאה שבו כל המגרשים יישארו בידי בעלי הנחלות. בשובה יש 80 בעלי נחלות ותוכנית ההרחבה המאושרת מאפשרת בנייה ב-93 מגרשים. זאת, על אף שבשובה, כמו במושבים אחרים באזור, יש שוכרים ובני מושב המתגוררים בו שנים ארוכות והיו שמחים לקבל את ההזדמנות למגרש בהרחבה.

ב-25 בנובמבר, חמישה ימים אחרי החלטת רמ"י, כונסה בשעה 11 בבוקר ישיבת ועד במושב, זאת לאחר הודעה טלפונית שהעביר היו"ר בובליל, שעתיים קודם לכן וחרף מחאות של חברי ועד אחרים שביקשו זמן סביר להתכונן, לפחות עד שעות הערב באותו היום. בשובה יש כאמור 80 בעלי נחלות ו-93 מגרשים מאושרים להרחבה. כלומר, מבחינת ועד המושב ברור היה שכל בעלי הנחלות יקבלו מגרש לבנייה בהרחבה, אך החל ויכוח על האופן שבו יוקצו 13 המגרשים "העודפים".

ההחלטה, שאותה יזם בובליל, הייתה ששלושה מגרשים יוקצו לאנשים מסוימים מסיבות שונות - או תוצר של הסכמות בנוגע סכסוכי עבר או רצון "לצ'פר" גורם כלשהו. ההחלטה הזו, יש לציין, לא עברה כנדרש באסיפה הכללית של המושב. 

כך או אחרת, את עשרת המגרשים שנותרו, החליט ועד המושב לחלק באמצעות מנגנון לפיו יש צורך בהבאת שמונה חתימות של בעלי נחלות שונות, כדי לקבל המלצה לקבלת מגרש. עד מהרה התברר שכלי השכנוע הטוב ביותר לקבלת "המלצה" הוא כסף - מאה אלף שקלים להמלצה, כפי שתואר קודם לכן. "ההיגיון הכלכלי" מאחורי הסכום, כך מסביר גורם ששוחח עם שומרים, הוא ששווי השוק של מגרשי חצי דונם נע סביב המיליון שקלים. 

"ההתרשמות הברורה היא שהקצאת המגרשים נעשתה בניגוד לדין, לא לפי כלל מינהל תקין תך העדפה של מקורבים", קבעה רשמת האגודות השיתופיות עו"ד טלי ארפי. "יש לוודא היטב כי הטבה משמעותית זו שניתנת על-די המדינה תיעשה כדין ומהחומר שהוצג לפני נראה כי לא כך נעשה"

הרשמת מינתה חוקר מיוחד, יו"ר הוועד: "סחטו אותי"

לשומרים נודע על לפחות שני מקרים שונים במושב, שבהם תושבים הסכימו לחתום עבור שכניהם ללא תמורה, ונסוגו לאחר שקיבלו הצעות כספיות לטובת אחרים. ואולם, ייתכן שדווקא עניין הספסרות, שהחל לעבור מפה לאוזן, הרתיע את אנשי שובה, היות שבסופו של דבר, על שישה מגרשים הובאו רשימת חתימות של ממליצים, ולא על כל העשרה. פועל יוצא מכך הוא שעל ארבעה מגרשים הוחלט לבצע הגרלה. 

אם אפשר היה לחשוב שלפחות ההגרלה תתקיים לפי כללים ברורים, כלומר אחרי הודעה של מוסדות האגודה ובפיקוח רואה-חשבון או עורך-הדין. לא כך הם פני הדברים. ההגרלה, מספרים לשומרים גורמים ביישוב, התקיימה בשיטה שיו"ר הוועד בובליל יזם, למרות מחאות של תושבים על כך שאין עורך דין שנוכח בהגרלה ושצריך לבצע הגרלה על כל 13 המגרשים - ולא רק על עשרה. "הוא ירד מהאוטו שלו עם קופסת זכוכית עם מכסה פלסטיק, כמו של סלטים, ובפנים פתקים מקופלים", מתאר עד לאירוע את ההתנהלות. "הוא השתיק את קריאת המחאה והוציא את הפתקים. אז התברר שחלק מאלו שזכו, הם כאלו שקודם לכן התלוננו בקבוצת הווטסאפ על התהליך העקום".

לא ברור כמה כסף עבר ידיים אם בכלל, ומי הבטיח מה למי, אבל בשלב זה הקצאת 13 המגרשים הוקפאה. זה קרה לאחר פניות של חברים במושב לרשמת האגודות השיתופיות, עו"ד טלי ארפי, שנפגשה עם התושבים המתנגדים ועם בובליל. בהחלטתה מה-11 בדצמבר, קבעה שבשובה ימונה ועד ממונה והוא זה שינהל את הקצאת 13 המגרשים באופן שוויוני ושקוף. "ההתרשמות הברורה היא שהקצאת המגרשים נעשתה בניגוד לדין, לא לפי כלל מינהל תקין תך העדפה של מקורבים (…) יש לוודא היטב כי הטבה משמעותית זו שניתנת על-די המדינה תיעשה כדין ומהחומר שהוצג לפני נראה כי לא כך נעשה", נכתב בהחלטה. 

הרשמת ארפי אף מינתה חוקר מטעמה, כדי שיחקור את מה שהתרחש בנוגע ל-13 המגרשים.

יורם בובליל, שבינתיים הודח מתפקידו כיו"ר הוועד על-ידי חברי מושב אחרים, מסר בתגובה: "אני יו"ר ועד 13 שנה, והרמתי את המושב הזה למעלה. המתנגדים הם אנשים שסחטו אותי. מישהי אמרה לי, 'אם לא תיתן מגרש לבת שלי, לא תהיה יותר יו"ר ועד'. אחד אחר אמר, 'אם היית נותן לי מגרש, לא היית במצב הזה'. יש לי עדים לאמירות האלו, והגשתי תלונה במשטרה".

לעניין הקצאת 13 המגרשים העודפים מסר: "במשפחות במושב שובה אין פחות מעשרה ילדים. למה להוציא את זה (המגרשים, ש.ש) החוצה? בדיעבד, אולי היינו מתנהלים אחרת, אבל היה לחץ. הוועד החליט על שמונה המלצות מטעם בעלי הנחלות. עם כסף או בלי כסף - זו בעיה שלהם. בשיחה אני לא אמרתי שאני מקבל כסף, אלא שיש כאלו שעושים. לגבי שלושת המגרשים - אלו החלטות שהתקבלו על-ידי ועד המושב לפני שבע-שמונה שנים. זה לא אושר באסיפה כללית, אבל חברי הוועד בזמנו אישרו את זה". 

לגבי הטענות על תקינות ההגרלה מסר בובליל: "עורך-הדין היה בדרך, אבל היה הרבה לחץ, אנשים השתוללו וכמעט היו מכות. לכן, הבאנו אזרח פשוט מהשורה והוא הוציא ארבעה ניירות. כולם ראו. אם בן-אדם מתלונן עלי אתן לו מגרש? איזה שטויות".

"הזדרזו, במהירות שיא, להעביר ועדת קבלה כדי להקצות קרקעות רק לגילדה הסגורה שלהם", אומר שלום דהן, בן מושב כפר מימון המתגורר אצל הוריו שאינם בעלי נחלה. "הוועדה יכולה לדחות אותך, אבל אסור לה להגיד, אתה לא יכול לפנות אלי או להערים קשיים בהליך הפנייה"

"קרה כאן ניצול ציני של הוראת מעבר"

כמה קילומטרים צפון-מזרחית ממשוב שובה, נמצא המושב כפר מימון - גם הוא תחת המועצה האזורית שדות נגב. בכפר מימון 60 בעלי נחלות ובדיוק 60 מגרשים לחלק בהרחבה, כאשר סד הלחץ של "עשרת הימים" שבין ה-20 בנובמבר ל-1 בדצמבר, הורגש היטב גם בו. אמנם בכפר מימון לא היו מגרשים עודפים, אבל הייתה פרקטיקה של בעלי נחלות הדואגים שמגרשים יישארו אצלם, תוך שהם מנצלים את אותה הוראת מעבר, כדי להדיר אחרים מגישה לוועדת קבלה.

לטענת גורם המתגורר במושב ועיין ברשימת מומלצי האגודה חקלאית, ב-14 מתוך 60 מקרים, אין קרבת משפחה בין הממליץ למומלץ. שווי מגרש באזור הוא כאמור כמיליון שקלים. אבל גם אם כל ההמלצות נעשו באופן ענייני, הרי שההליך היה בעייתי מאוד, בלשון המעטה. 

השיטה שבה הצליחו למנוע מאחרים את הגישה לוועדת הקבלה הייתה באמצעות הצורך באבחון. המושב פנה מראש למכון האבחון טנא, כדי שיערוך אבחון ל-60 שמות שהועברו לו - כל בעל נחלה המליץ על מועמד אחד לקרקע - בשלב שלא היה פרסום לעצם הקצאת המגרשים.

ועדת הקבלה נקבעה ליום רביעי ה-26 בנובמבר, אולם הדברים נודעו גם מפה לאוזן. באותו היום הגיעו למשרדי ועדת הקבלה שבמועצה האזורית, מספר תושבים במושב שהם אינם בעלי נחלות, והפעילו לחצים על יו"ר הוועדה, אסי אלמסי (המכהן גם כסגן יו"ר המועצה), כדי שיפתח את השורות ותושבים אחרים יוכלו לגשת לוועדת הקבלה. אלמסי הסביר תחילה שהוא לא יכול לעשות זאת, משום שאין ברשותם אבחון. אלא שאחד התושבים הבחין שבטופסי המגרשים שהוכנו מראש יש סעיף לפיו הפונים לוועדה (כלומר, אותם 60 מומלצים), מתחייבים להעביר תוצאות אבחון עד ה-30 בנובמבר, כלומר רק אחרי שהופיעו בפני ועדת קבלה. זאת, לעומת מצב רגיל שבו יש להתייצב בפני ועדת הקבלה עם האבחון עצמו.

אלמסי התרצה והסכים שגם אחרים יגשו לוועדה עם אותה ההתחייבות של השגת אבחון עד יום ראשון ה-30 בנובמבר. לאותו היום נקבעה בעקבות הלחצים של התושבים, ישיבה נוספת של ועדת הקבלה. באופן רשמי ופומבי נודע לתושבי כפר מימון על ישיבה זו לילה קודם לכן. בהודעת ווטסאפ שהועברה לחברים במוצאי שבת באחת בלילה, נכתב שיש להתייצב במשרדי המועצה עם הטפסים בין תשע לעשר למחרת בבוקר.

בעקבות תשובת אלמסי, תושבים שביקשו לגשת לוועדה פנו למכוני אבחון הפועלים באזור ונענו בשלילה. הם קיבלו תשובה שהליך כזה אורך שבועיים, כאשר חברות מסוימות הבהירו שהן יערכו אבחון רק עם שיתוף פעולה של המושב. אותם התושבים גם הבינו שחברת טנא ערכה את האבחונים ל-60 מומלצי בעלי הנחלות במושב. אולם כאשר תושב שלא קיבל המלצה פנה עצמאית אל טנא הוא נתקל בסירוב. 

כך זה נשמע בהקלטה שהגיעה לידי שומרים. 

נציג טנא: "אני בסך הכול עובד בשביל גורמים במושב או בהנהלת המושב שביקשו ממני לעשות תהליך הערכתי של 60 בתי אב (…) אני לא יכול לקבל החלטות שהם לא בסמכותי". 

תושב כפר מימון: "אם אני לא מגיע אליך דרך המושב, אלא כבן-אדם פרטי?"

נציג טנא: "אין לי את היכולת (…) אם אני אקבל בן-אדם אחד, אז יבואו עוד (…) אני מניח שיש עוד אנשים עם הצורך הזה, אני קיבלתי רשימה בתחילת התהליך (…) אני עובד לפיה, ואלו האנשים שאני פוגש, גם ככה הם המון, אני סביב האירוע הזה משהו כמו עשרים שעות ביממה לפחות, לא עושה שום דבר אחר. התחייבתי, אני לא יכול להכניס אנשים נוספים". 

בהקלטה אחרת שהגיעה לידי שומרים, נשמע אחד מחברי ועדת הקבלה מטעם כפר מימון מודה שהאחראים על תהליך ההקצאה במושב, נתנו הוראה למכון טנא לסנן אנשים שמגיעים אליהם. "לא נתנו לאף אחד לגשת לטנא, חסמו", הוא נשמע אומר. 

בהקלטה שלישית שהגיעה שומרים, תושב בכפר מימון ניסה להבין מנציגת טנא איך ייתכן הליך אבחון כל כך מהיר בזמן שחברות אחרות הסבירו שמדובר בהליך שאורך שבועיים. "הפעם זה לא בדרך-כלל, הפעם יש דדליין שנכנס", הסבירה לו הנציגה. 

"הזדרזו, במהירות שיא, להעביר ועדת קבלה כדי להקצות קרקעות רק לגילדה הסגורה שלהם", אומר שלום דהן, בן המושב המתגורר אצל הוריו שאינם בעלי נחלה. "זאת, למרות שעל פי סעיף בפקודת האגודות השיתופיות (המוכר בציבור כחוק ועדות הקבלה, ש"ש), לכל בן מושב שעומד בקריטריונים יש זכות לפנות לוועדת הקבלה. הוועדה יכולה לדחות אותך, אבל אסור לה להגיד, אתה לא יכול לפנות אלי או להערים קשיים בהליך הפנייה, כדי שלא תוכל לעבור אותו במסגרת הזמנים הדרושה". 

דהן מוסיף, כי "קרה כאן ניצול ציני של הוראת מעבר שנועדה למושבים אחרים (שכבר התחילו תהליך של הקצאת מגרשים בהרחבה, ש"ש), כדי לנסות לעקוף את פקודת האגודות השיתופיות ואת החובה המהותית שלא להפלות את שאר התושבים שאינם בעלי משקים". 

כעת, התושבים החשים שנחסמה דרכם לוועדת הקבלה שוקלים את דרכם כאשר אחת האופציות היא הגשת עתירה מינהלית. בינתיים, 12 מתושבי כפר מימון פנו באמצעות עורך דין למועצה האזורית שדות נגב, לרמ"י ולרשמת האגודות השיתופיות בדרישה לבטל את החלטות ועדות הקבלה. 

ממכון טנא נמסר בתגובה: "ההתקשרות שלנו היא תמיד מול מועצות או מול יישובים, אנחנו לא עושים אבחונים באופן פרטי. ביצענו את האבחון בצורה הכי מקצועית וטובה שאפשר, עם אנשים שעבדו לילות כימים כדי לעמוד בלוח הזמנים. האבחונים רציניים ואמינים. האבחון נעשה לפי לוח זמנים, כפי שאנחנו עושים עם כל הלקוחות שלנו. אחרי פגישה פרונטלית של המועמד עם צוות המאבחנים, ניתוח הממצאים אורך 48 שעות".

מכפר מימון ומהמועצה האזורית שדות נגב לא התקבלה תגובה. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍