בשבוע שעבר חשף תחקיר שומרים בשיתוף חדשות כאן 11, כי ריכוזים חריגים של תרכובת כימיקלים מסכנת חיים בשם PFAS נמצאו במי השתייה ברחבי הארץ. כ-27 קידוחי מים מזוהמים נדגמו בסקרי ענק שערכה לאחרונה רשות המים, כאשר הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאו בקריית חיים וברחובות, כמו גם במקורות מי השקיה לחקלאות.

כעת חושף שומרים מחקר חדש שנעשה בישראל ויפורסם בקרוב במלואו, המציג חלק מההשלכות הבריאותיות והכלכליות של הזיהום הנרחב. המחקר שנערך על ידי ד"ר מאיה שדה, מומחית לאפידמיולוגיה וראש היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, מעריך כי הנטל הבריאותי והכלכלי כתוצאה מחשיפה ל-PFAS (המכונים "כימיקלי נצח" בשל עמידותם הגבוהה) מחייב פעולה מהירה.

 על פי הנתונים שהוצגו בשבוע שעבר במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה, שמקיימת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, באזורים בהם נתגלו ריכוזים גבוהים של PFAS בקידוחי הפקה באזור המרכז, בהם: רחובות, גן יבנה, ראשון לציון ואזור לוד (ראו מפה) ישנם כ-60 אלף מקרים של תחלואה עודפת ביתר לחץ דם, כ-2,000 מקרים עודפים של מחלות לב וכ-600 מקרים עודפים של שבץ.

התחלואה העודפת (או במילים אחרות "תוספת התחלואה" באזורים אלה בהשוואה לאחרים) מתרכזת באזורים שהוזכרו, שמקבלים את אספקת המים מהקידוחים שזוהמו, ויחסית להיקף האוכלוסייה בהם מדובר בנתונים דרמטיים. יצוין כי למחקר ישנן תוצאות נוספות שעדיין לא נחשפו. 

את המחקר ערכה ד"ר שדה יחד עם אור סימנטוב, ד"ר לביב שאמי ורנא קסיס ממרכז טאוב, והוא מתבסס על מודלים ומחקרים שנעשו בעולם - כמו זה של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) שמצא קשר בין חשיפה ל-PFAS לבין פגיעה בהתפתחות עוברים, יתר לחץ דם, עודף כולסטרול וסרטן הכליה. 

"השתמשנו במחקרים מאוד מבוססים ורציניים, שנמצאים בחזית המדע והמתודולוגיה עברה בקרת עמיתים כמקובל", אומרת שדה בשיחה עם שומרים. "גילינו שיש לקונה מאוד גדולה בחישובים של נטל תחלואה ונטל כלכלי בנושאים סביבתיים, והמטרה שלנו ביוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב היא לענות על הצורך במחקרים תומכי מדיניות". 

תחלואה עודפת באזורים בהם נתגלו ריכוזים גבוהים של PFAS בקידוחי הפקה באזור המרכז, בהם: רחובות, גן יבנה, ראשון לציון ואזור לוד

"בהתחשב בכך שמשק המים בישראל מבוסס על מי תהום ומים מותפלים", היא ממשיכה, "לקחנו בחשבון את ההיקף המוערך של צריכת המים המותפלים (נטולי הזיהום) ועל סמך מודלים טוקסיקולוגיים חישבנו את ריכוז הכימיקלים בדם ואחר כך את תוספת הסיכון לתחלואה ואת אומדן העלויות למשק מאובדן שנות חיים, אובדן ימי עבודה בעקבות אשפוז, ועלויות ישירות של ימי אשפוז וכדומה".

לצד נתוני התחלואה הקשים, הגיעו החוקרים למסקנה כי אובדן התוצר השנתי למשק עקב ההשפעות הבריאותיות של ה-PFAS במים, צפוי לעמוד על כ-6.7 מיליארד שקלים עד שנת 2030.

"⁠המדינה נוקטת בדחיינות מתמשכת", מסבירה עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין. "למרות שהתחייבה כבר לפני למעלה משלוש שנים להתקין תקנות שיסדירו את השימוש בתרכובות PFAS, עדיין לא גובשה אפילו טיוטת תקנות"

"קידוחים מעל התקן נסגרים באופן מיידי"

תרכובות PFAS משמשות לייצור מוצרים עמידים בחום, דוחי שומן ומים כמו סירים ומחבתות נון סטיק, אריזות מזון ובדים דוחי מים וחסיני אש. כמו כן, התרכובות נמצאות בקצפי כיבוי בתעשייה, שדות תעופה, בתי זיקוק ועוד. השימוש הנרחב, בעיקר בקצפי כיבוי, גורם לתרכובות הללו לחלחל למי התהום ולזהם את מי השתיה. בשל עמידותן הרבה הן מצטברות ברקמות השומן של בני האדם, בדם הטבורי ובחלב אם ועלולות לגרום לשורה של מחלות קשות, כמו לב וסוגים שונים של סרטן. 

צפו בתחקיר שומרים וחדשות כאן 11:

נדגיש, בישראל טרם נערך מחקר לגבי הימצאות תרכובות PFAS בדם. משרד הבריאות ערך סקר קטן בקרב 20 תורמי דם בלבד ואצל כולם נמצאו תרכובות PFAS בדם. בימים אלה מגדיל משרד הבריאות את הסקר לכ-150 נבדקים. המחסור בנתוני אמת, אילץ את החוקרים להסתמך על מודלים חישוביים. שיטה שיש בה קשיים מבניים, כפי שמציינת ד"ר תמר ברמן, הטוקסיקולוגית הראשית במחלקה לבריאות הסביבה של משרד הבריאות, שהנחתה את המושב שבו הוצגו נתוני המחקר בשבוע שעבר. "זו אמנם שיטה מקובלת, אבל אין ספק שעדיף להסתמך על ריכוזים אמיתיים במקום לנבא אותם על סמך מודלים. וזה מה אנחנו עושים עכשיו, אנחנו באמצע גיוס משתתפים למחקר שימדוד את הריכוזים בדם באופן אמיתי". 

ברמן מדגישה כי קיים שוני רב בין הרגלי צריכת המים והבדלים נוספים שמקשים על דיוק התוצאות. לדבריה, "אני ואתה יכולים לגור באותו בניין, אבל ריכוזי ה-PFAS בדם יהיו שונים, זה תלוי בהרגלים שלנו וגם בפיזיולוגיה. לכן מודל מנבא, באופן טבעי, הוא לא מדוייק". עם זאת, לטענתה משרד הבריאות אינו מפחית לרגע מחומרת הממצאים ומודע היטב לסכנות הבריאותיות כתוצאה מזיהום מי השתיה. "קידוחים שהריכוזים בהם מעל התקן נסגרים באופן מיידי", היא אומרת. "אין תהליך ארוך ומורכב - ברגע שאנחנו מקבלים את התוצאה אנחנו נותנים הוראה לסגור. 

עד כה נסגרו שלושה קידוחים ברחובות, קריית חיים ויוקנעם. בינואר 2026 יכנס לתוקפו תקן מחמיר עוד יותר, וצפויים להיסגר עשרה קידוחים נוספים.

לדברי עבאדי, גם הטיפול בקרקעות מזוהמות ב-PFAS אינו מספק. "באתרים שבהם התגלה זיהום, המדינה לא נקטה בצעדים לניקוי, אלא רק נתנה הנחיות להמשך בדיקה. כל זאת, בזמן שידוע שהזיהום ממשיך להתפשט"

בארה"ב כבר מגישים תביעות ייצוגיות

גם במישור המשפטי לא שקט. בשבוע שעבר דחה בג"ץ את דרישת עמותת אדם טבע ודין לחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם בתוך חודש ימים את ההנחיות החדשות לגבי שימוש בחומרים המכילים PFAS. הדרישה הועלתה במסגרת עתירה שהגישה העמותה לבג"ץ על מנת שיורה למדינה לפעול להוצאת תקנות שיצמצמו למינימום ההכרחי את השימוש בתרכובות המסוכנות. 

"⁠המדינה נוקטת בדחיינות מתמשכת", מסבירה עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין. "למרות שהתחייבה כבר לפני למעלה משלוש שנים להתקין תקנות שיסדירו את השימוש בתרכובות PFAS, עדיין לא גובשה אפילו טיוטת תקנות. בנוסף, חסרות הנחיות חיוניות בנוגע לטיפול ולסילוק בטוח של מוצרים המכילים PFAS בתום השימוש בהם".

לדברי עבאדי, גם הטיפול בקרקעות מזוהמות ב-PFAS אינו מספק. "באתרים שבהם התגלה זיהום, המדינה לא נקטה בצעדים לניקוי, אלא רק נתנה הנחיות להמשך בדיקה. כל זאת, בזמן שידוע שהזיהום ממשיך להתפשט".

גורמים בממשלה שעמם שוחחנו מודים, כי אין עדיין התקדמות משמעותית ברגולציה השוכנת תחת אחריות המשרד להגנת הסביבה. "עדיין לא ראינו תקנות", הם אומרים, "אבל אנחנו יודעים שזה כמעט מוכן ובקרוב הן יתפרסמו לציבור״. 

ד"ר ברמן מצדה, מציינת לטובה את התאחדות התעשיינים שיזמה כנס לחבריה ובו נדונו חלופות לחומרים המכילים PFAS. "אנחנו רואים נכונות לבצע שינויים דווקא מצד התעשייה. בז"ן (בתי הזיקוק) החליפו את קצפי הכיבוי לכאלה שלא מכילים PFAS. התעשייה מקבלת איתותים גם מהרגולטור וגם ערה להיבטים המשפטים - דוגמת תביעות ייצוגיות שמוגשות בארה"ב". תביעות עם השלכות כלכליות נרחבות.