בין חרדה מתמשכת לקריסה נפשית וכלכלית, עבור האחיות והאחים השכולים הפצע רחוק מלהיסגר. רבים מהם נאלצים להתמודד לבד, בלי הכרה מספקת ובלי רשת ביטחון
מאז פרוץ הלחימה בני נוער עם הפרעות אכילה, דיכאון ומחשבות אובדניות שוחררו לבתיהם – והצוותים מזהירים מהחמרה ומחשש לגל פניות גדול עוד יותר
בחודשים האחרונים נחשפו מקרי התאבדות של בני נוער על רקע חרם ובריונות. משפחות מספרות כי התריעו בפני בתי הספר אך נתקלו באטימות ובהתעלמות
שיראל גולן ניסתה שוב ושוב למצוא אחיזה אחרי הטראומה. למרות קריאות המצוקה היא נותרה לבד מול הכאב. פגישה איתה, חודשים לפני שהתאבדה, חושפת את עומק המשבר
א' התאבד אחרי שלקח כדורים למניעת הקרחה. אזהרות של תרופות פופולריות להרזייה לא מופיעות בישראל. כשלי פיקוח גורמים לכך שמידע קריטי לא מגיע לידיעת המשתמשים
שנתיים לטבח, שורדי הנובה נאלצים להמשיך להיאבק: בטראומה, בהתמכרויות ובמערכת שמפקירה אותם. "נלחמתי כדי להישאר בחיים ועכשיו אני מרגיש שאני נלחם בכולם"
אלירן הסתובב בבית עם משקפי שמש. ולדיסלב חזר אחר. ניר השאיר אחריו את נופר ואת שלושת ילדיהם: "הוא מת הרבה זמן לפני שהוא התאבד". מומחים מתריעים שהגל עוד לפנינו
